אמנות / אדריכלות

האמנות, ה- Kunst , 1 מנסה לפרוץ את גבולותיה הדו-ממדים, ומרחיבה

באמצעות תיאור קווי רב-ממדי את אחריותה בחלל. כך הופך מעשה האמנות

לאדריכלי בתפישתו. הטשטוש בין שתי הדיסציפלינות, המעבר החמקמק

ביניהן, נמצא במקור הגדרתן: בתקופה שבה פותחו החוקים הבסיסיים של

האסכולות השונות באמנויות הקלאסיות. באותה עת, כל אחת משתי

הדיסציפלינות – האמנות והאדריכלות – נלחמה על גבולותיה, על ייחודם של

בעלי המקצוע שלה, שהמוסכמות ההתנהגותיות שבמסגרתן הם פועלים דומות:

שליטתו של האמן באור, ומתוך כך בצבע, ושל האדריכל, Architect2 באור,

ומתוך כך בחלל . זהו איננו תיאור של מעשה ניסויי בקנה מידה, אלא שחרור של האדריכלות

מהאחריות המוטלת עליה לעצב את הסביבה הבנויה בהתאם לחוקי ההנדסה

והפיזיקה. לעולם תגיע היצירה האדריכלית לגבול מסוים שעליה לעצור בו,

לחדול, ועל תפיסתו הפילוסופית של האדריכל להיות נתונה אפוא בשליטה

רציונלית. במקרים מסוימים, הרצון העז להמשיך הלאה מרחיק לכת עד כדי

פריצת הגבולות בידי האמנות, והתוצאה היא יצירות שמגדירי התרבות מאגדים

ברוב חשיבות תחת המושג המאוס אוטופיה. תכנונים אדריכליים אלה נותרים

שוב ושוב, אופנה אחר אופנה, על שולחן העבודה – רעיונות קונספטואליים

חסרי היתכנות פיסית, שאינם מצליחים לשרוד במציאות הנוקשה של החוקים

ולהינתק מקנה המידה של נייר השרטוט או המודלים. כשהאמן משתמש בכלים

האדריכליים, באופן טבעי מעשהו אימפרסיוניסטי, ואיננו כפוף לחוקי ההנדסה

והפיזיקה. ליצירה האדריכלית אין גבולות . 1 Kunst - Fine arts, skill, trick, a word from German, literally "art," originally "knowledge, skill", from the root of kennen - "to know", können - "know how, be able".

2 Architect - Master of all know how.

היצירות בתערוכה העתקות שמש מציעות לצופה מערכת כלים חדשה לתפישת

המציאות בחלל שהוא נמצא בו או החלל שהאמן בוחר להכיר לנו. בנקודה זו

מושלמת - כאשר האמן יוצר בכלים אדריכליים חדשים לו ,Kunst- האמנות, ה

יצירה אקספרסיוניסטית, בכוחו גלום מעשה אדריכלי השונה מזה שמוציא תחת

ידיו האדריכל עצמו.

האמן לא חש כל צורך לספק מציאות נוקשה - מעשה היצירה שלו משחרר את

האדריכלות מכבליה ההדוקים. הוא מבקש להציע לנו נקודת מבט חדשה,

new ways of סוערת מזו שהציג ב 1972- ג'ון ברגר, בתכנית הטלוויזיה

ולאחר מכן בספרו הנושא שם זה. ,seeing

לתפיסתו של ברגר, בדימוי טמונה פרשנות להבנת ההיסטוריה של האמנות

והתרבות הוויזואלית. הצעתו לראות מעבר למראה הראשוני של הדימוי הובילה

את הצופה למסע ויזואלי רפטטיבי, החושף את טיבו האמיתי של העולם. זהו

מסע בין הסבריו הפשוטים של ברגר ל?יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני"

מאת ולטר בנימין, כמו גם הפרפרזה שעשה לשיח של קלוד לוי שטראוס על

ציורי שמן ורכושניות. לשיטתו, האנתרופולוגיה מאירה את ההיסטוריה של

האמנות, מספקת לצופה כלים לשאול שאלות על הדימויים שהוא נתקל בהם,

כלים שיסייעו לו להבין אותם.

סדרת העבודות המאוגדות בתערוכה הראשונה בחלל דנה בערבול של האמנות

והאדריכלות. מושג האחריות, המסרס בדרך כלל את היצירה האדריכלית של

האמן ומשחרר אותה לאמירה ופרשנות אישית למציאות, מושפע בעבודות אלה

מן הכובד שמטילה אותה אחריות עצמה. קיומו של ה?קשר מתאים, גבולותיו של

המרחב שבו מוצגות היצירות, מידותיו של הנייר שעליו הן נוצרו, וההדפס

והמיקום המדויק שבו הותקנו - כל אלו מגבילים אותן בכל זאת, ומציעים שיח

חדש בין שתי הדיסציפלינות.